יום חמישי, 22 באפריל 2010

חוויה מחופשת פסח

ביום שבת אני וחברי,(עומרי ,עומר)הלכנו לסרט ''הדרקון הרישון שלי'' בתלת מימד בקניון הגדול.
בהתחלה קנינו פופקורן וקיבלנו משקפי תלת מימד ואחר כך היו פרסומות.
בסרט מסופר על בי-קינגים שנלחמים נגד דרקונים והיה ילד שמא דרקון נדיר.
לילד קראו היכה וכשהיכה מצא את הדרקון הם נעשו חברים וכשהבי-קינגים לא יראו את הדרקון כי הם יפגעו בו הוא הביא לדרקון אוכל ביער.
אבא של היכה היה ראש השבט.
הוא היכניס אותו לחוג של מלחמות נגד דרקונים.
ובגמר היכה היפסיד כמעט כי הדרקון שלו בא.
השבט תפס את הדרקון בשביל שיוביל אותם לקן של הדרקונים אבל בסוף היכה בא ואזר.
בסוף היה שלום עם הדרקונים.
הסרט היה יפה משעשע ועוד...
עם תלכו לראות את הסרט תודו לי.

יום רביעי, 14 באפריל 2010

סמל המדינה

סמל מדינת ישראל הוא מגן אשר במרכזו מנורת שבעת הקנים, משני צדיה ענפי זית ובתחתיתו הכיתוב "ישראל".
הסמל: באחת מופיעים המנורה, ענפי הזית והמילה "ישראל" את הסמל עיצבו האחים גבריאל ומקסים שמיר, והוא נבחר מבין הצעות רבות שהוגשו לוועדת הסמל והדגל שהקימה מועצת בסמל, בסמל, אולם הוועדה התחייבה לדון בכל הצעה שתוגש. מאות הצעות הוגשו לוועדה, ובתהליך ארוך נבחרו שלוש הצעות. אלה הובאו בפני מועצת המדינה הזמנית. המועצה החליטה לבחור בהצעה שהגישו האחים שמיר, ביום י"א בשבט ה'תש"ט, 10 בפברואלוועדה פנו 164 אנשים שהגישו 450 הצעות. שלוש הצעות נבחרו ועלו לדיון: הצעתם של אוטה וליש וסטרוסקי, הצעתם של איתמר דוד ושכטר, והצעתם של האחים שמיר. הצעתם של וליש וסטרוסקי כללה מגן מחולק לשניים - בחלק הגדול התחתון מופיעה מנורת שבעת הקנים בעיצוב הדומה לתבליט על שער טיטוס ברומא, ובחלק העליון מופיעים שבעת הכוכבים של הרצל. הצעתם של דוד ושכטר התבססה על הפסיפס של בית הכנסת העתיק ביריחו. בפסיפס מופיעה מנורת שבעת הקנים ניצבת על שלוש רגליים (ולא על בסיס רחב כמו בשער טיטוס, ראו להלן), משני עבריה שופר ולולב ומתחתיה הכתובת "שלום על ישראל" (על-פי מזמור קכ"ה בתהילים). בהצעתם של דוד ושכטר המנורה מופיעה בעיצוב דומה לזה שבפסיפס בית הכנסת ביריחו, שבעת הכוכבים של הרצל מקיפים אותה משלושה עברים, ומתחתיה מופיעים ענף זית, אתרוג, לולב, שופר, והמוטו: "שלום על ישראל". הצעתם המקורית של האחים שמיר כללה מגן שבמרכזו 1949.
אני ממליץ לכם להניף את הדגל ישראל ביום העצמאות ה-62 של מדינת ישראל.

יום רביעי, 17 במרץ 2010

יום רביעי, 10 במרץ 2010

הכסף במדינת ישראל




שמי שגיא ואני אספר על הכסף במדינת ישראל.


טרום הקמת מדינת ישראל, שימשה כאילך החוקי בארץ ישראל


של תקופת המנדט הלירה הישראלית.


השם לירה היא יחידת המישקל פאונד בנובמבר 1977 הפיקו מטבע חדש שניקרא שקל.


התקווה כי השקל ישמור על ערכו נחזבה.


האינפלציה בתחילת שנות השמונים גאתה והפכה ב 1984 להיפר אינפלציה.


הייצוב הכללית.


במועד זה החליטה הממלשה כחלק מהתוכנית במעבר אל השקל החדש יושמו רבים מן הלקחים


שנלמדו בעת המעבר מהלירה לשקל החדש ובפרט על העיצוב הישן של השטרות ובהסתפקות החלפת


הערכים בלבד.


וכשאני יהיה גדול עדיין יהיה לי כסף שיש לי עכשיו!!!




יום רביעי, 3 במרץ 2010

האם כדאי לגדל חיית מחמד?

כדאי לגדל חיית מחמד בבית כי זה מגדיל את האחריות של הילד למשל צריך לשמור, להאכיל, להוריד למטה,
להוציא לטיול, לטפל.
כדאי לגדל חיית מחמד כי היא יכולה לשמור עליך מחיות אחרות אנשים זרים גנבים פושעים ועוד...
כשיש חיית מחמד בבית ואנחנו לבד אז אנחנו לא נהיה לבד למשל: אם אין חבר, אח, הורה או משהו מבוגר אחר מתחום המשפחה. אני ממליץ לגדל חיית מחמד בבית כי זה כיף ומהנה ומשעשע.


סוף

יום רביעי, 24 בפברואר 2010

הרשלה ג'וחא וחכמי חלם

הרשלה ג'וחא וחכמי חלם הם דמויות מסיפורי הומור.
מצחיק בסיפור הרעיון מצחיק שהם שקפו את הירח במים וקשרו היטב היטב את הגיגית
יש עוד דברים מצחיקים ומשעשעים
ומבדחים מאוד.
יש גם מוסר השכל לכל אחד
לסיפורים למשל,
להרשלה מוסר ההשכל מהסיפור שאנחנו קראנו גם בג'וחא שקראנו שלא לכל
שאלה יש רק תשובה אחת יש גם תשובות מלאות.
הרשלה הוא דמות מסיפורי עם,הרשלה האב צחוקים ובדיחות ג'וחא היה אותו דבר רק מתוחכם יותר מהרשלה.
חכמי חלם לא חכמים כמו שאומרים הם טיפשים.
כל כל השמות שדיברתי עליהם היו מצחיקים.
אני ממליץ לקרוא כי זה מסקרן מבדח ומבדר מאוד.
הרגשות שלי בקשר לסיפורים הם צחוקים, שמחה, בידור ובעיקר כיף.

הסוף

יום שישי, 19 בפברואר 2010

הירח שאינו זורח







חכמי חלם הם בכלל לא חכמים כמו שקוראים להם הם רק חושבים את עצמם לחכמים אבל הם טיפשים יותר ממה שאפשר לחשוב .
בסיפור מסופר על הירח שהוא נעלם וחוזר,חכמי חלם רוצים שהירח יהיה כל הזמן בסוף הם חשבו על רעיון חכמי חלם שהם שלא חכמים מנשים את הרעיון הם לוקחים גיגית מלאה מים ואז הירח מישתקף הם קושרים טוב בסדינים .
מוסר ההסכל הוא:שצריך לחשוב בהיגיון.
מה שמצחיק בסיפור הוא שחלם כל כך טיפשה.
רעיונות: שלי הוא שצריך לשים אורות ברחובות.

סוף

יום רביעי, 17 בפברואר 2010

הרשלה

הרשלה הוא דמות מסיפורי עם,הרשלה נולד בפולין וגדל בישראל.
פעולותיו היו טיולים בכפרים.
הרגשות שלו היו צחוקים ובדיחות.
דעתי על מעשיו היא לא טובה.
הדבר שלומדים הוא שלא חייבים לההמין לכל דבר

ג'וחא נואם במסגד


ג'וחא הוא ערבי טיפש.
הוא מנסה להתחקם הרבה.
בסיפור מסופר על ג'וחא שהוא מתחקם למתפללים במזגד ושואל האם ברצונכם לדעת מה אני רוצה לנאום ואז מתחילים לקרות התחקומים.
מוסר ההשכל הוא שתמיד צריך לענות תשובה מלאה ולא רק בכן ולא
.כי יש תשובות אחרות שאפשרלענות תשובה מלאה.
סוף

יום שני, 15 בפברואר 2010

עהכנת עפיפונים ותעופה

ביום שישי אני וכתתי הכנו עפיפונים.
קוראים ליום שבו הכנו עפיפונים יום ההורה המעשיר.
מי שעשה את יום ההורה המעשיר הוא אילן (אבא של חבר שלי גילעד).
התחלנו בקשירת החוטים סביב העפיפונים אחר כך גזרנו רקע לעפיפון והדבקנו רק בצעד אחד של העפיפון את הכריכה,
ולבסוף חיברו לכל ילד חוט וגם זנב, אחר כך ירדנו למטה שחניתה תחבר לי חוט יותר ארוך לעפיפון ואז התחלנו להעיף בחוץ את העפיפון אבל ישר שירדתי היה צלצול
סוף

יום שני, 8 בפברואר 2010

רפלקציה-למה צריך להגיב

כשפתחו לי בלוג לימדו אותי להגיב.

כיף לי להגיב כי צריך לכתוב קצת,אפשר לדעת מה השני כתב,אפשר גם לדעת מה החבר חושב על הבלוג.
לי כיף להגיב בגלל שקוראים את הבלוג של החבר ומגיבים כל מיני דברים חשובים על הבלוג וזה כיף יכול ליהיות
שלאחרים זה לא כיף אבל לי זה כיף כי שממח לי וגם נעים לי.

יום רביעי, 3 בפברואר 2010

טיול לנחל אלכסנדר




ביום שלישי נעסענו לנחל אלכסנדר.


התחלנו את טיולנו ברש הגבעה.


רצתי במורד הגבעה ובראש הגבעה כולם אכלו אבל שרצתי למטה אנפה וצב ירוק.


התחלנו לטיול לכל אורכו של נחל אלכסנדר והגענו למקום בו נשפך נחל אלכסדר לים התיכון.


חברי הטוב דביר ואני מצאנו צדפות גדולות מאוד.


עברנו ליד בית ספר לשייט ונכנסנו.


והסבירו לנו על הצבים למשל:צב גילדי, צב ירוק, צב חום.


ראיתי צבים פצועים וכאלו שירדו להם אברים מן הגוף שלהם.


גם הכינתי מדליה וחזרנו.


היה כיף


הסוף

יום רביעי, 27 בינואר 2010

הדבורים

הדבורים הם ממשפחת חסרי החוליות.
לדבורים יש עוקץ בקצה האחוריים שלהן ואחרי כל עקיצה הן מתות.
כידוע הדבורות מוצצות דבש מן הפרחים ושומרות אותו בקבה עד שהן מגיעות לכוורת.
הדבורות חיות רק שבועייםואילו המלכה חיה 3 שנים כי המלכה כל הזמן נחה וכל שער הדבורות עובדות ומביאות צוף.
לדבורות יש 3 חלקים בגופן חזה,בטן וראש.

יום שלישי, 19 בינואר 2010

למה צריך בלוג

צריך בלוג כי אפשר לרכוש יותר ידע,לומדים להעביר תמונות,לומדים לכתוב מהר,מכירים יותר טוב את האינטרנט,ויש עוד הרבה דברים טובים שעוזרים.
יש גם דברים רעים למשל יכולים לקחת פרטיים מאוד.
יש גם אנשים שיכולים לקבוע פגישה וכשאתם מגיעים יכולים לקרות דברים לא נעימים-לכן צריך לדעת את חוקי האינטרנט.

יום חמישי, 14 בינואר 2010

הלונה פארק

לעומר

ביום שבת הלכתי ללונה פארק תל אביב עם משפחתי.

היה שם דוחנים שונים למשל דוחני משחקים ,תחשיטים,אוכל...
אהבתי להיות על התמנון.
התמנון הוא מיתקן שיש לו שמונה זרועות ועל כל זרוע יש עוד שמונה זרועות ובקצה יש מושבים לישיבה.
אחרי שכל הילדים עולים המיתקן מתחיל להסתובב ועולה למלה ולמטה באלחסון.
היה מבוך גדול של מראות והיצלחתי לעבור אותו.

יום רביעי, 13 בינואר 2010

לתת מכל הלב

שרה ודנה חברות טובות מאוד.
יום אחד ביקשה דנה משרה צבע ירוק כי אבד לה הצבע הירוק.
אז שרה אמרה אני צריכה לישאול את אימי,
"טוב" השיבה דנה.
למחרת שאלה דנה את שרה בקשר לעיפרון,
שרה חיפשה תרוץ ואמרה: "אני צריכה לישאול את אחי כי הוא קנה לי את העיפרון ליום הולדתי."
יום למחרת שאלה דנה: "האם שאלת את אחיך?"
"שאלתי" אמרה שרה "אך אני חוששת"
"ממה?" שאלה דנה.
"אני חוששת שתשברי את העיפרון"
"אני לא אשבור" ענתה דנה.
"אני אתן לך" אמרה בכעס.
דנה אמרה: "עזבי, אני לא רוצה"
יום למחרת המורה הסתובבה בין בתלמידים והסתכלה בציורים.
המורה ראתה את הציור של דנה.
"מדוע העלים כחולים?" שאלה המורה
"לא היה לי צבע ירוק" ענתה דנה
"מדוע לא שאלת מחברתך?" אמרה המורה
"רציתי לתת לה אך לא רצתה" שרה אמרה בנימת עלבון.
המורה הבינה,
גם התלמידים הבינו.
צריך לתת מכל הלב!!!

יום שלישי, 12 בינואר 2010

חיי יום יום

בכל הימים חוץ משבת והחופשים, אני קם מיתלבש רוחץ פנים מצחצח שיניים
אני לוקח את התיק עם האוכל והמים והולך לבית הספר.
בבית ספר אני לומד את המיקצועות.
שאני חוזר הביתה אני מתכונן לחוג כדורסל.
אחרי החוג אני הולך לעומרי, חבר שלי כדי ללמוד שיעור אנגלית עם מורה פרטית.
אלה הם חיי יום יומי.
כיף לי בחיים.
סוף!

יום שישי, 1 בינואר 2010

הקץ של העץ

היום אני וכל כיתתי נסענו להיכל התרבות וראינו שם את ההצגה
הקץ של העץ.
בהצגה היה מסופר על עורב ,ינשוף ,בת העורב ובן הינשוף.
בכל חמשת הדורות העורב והינשוף לא ידעו שהם ביחד עד שיום אחד
הם גלו זה את זה.
הם התחילו לריב של מי העץ.
ביתו של העורב,ובנו של הינשוף אהבו זה את זה
אבל העורב והינשוף המשיכו לריב עד שבסוף העץ נפל,
אני ממליץ ללכת להצגה.
סוף

יומני הסודי ביותר

שלום אני שגיא.

אני בן לטל וליפית שהם הורי ויש לי שני אחים ששמם:איתי ועומר.
הבכור הוא איתי והצעיר הוא עומר ואני הסנווביץ'..
אני לומד בית הספר הוברמן
חברי הם:עמרי,גילעד,עומר וניתאי ואנחנו אוהבים לשחק בקלפים.
כיף לי להיות עצמי.

יומני האישי